אם הגעת לכאן סימן שאת כבר לא זוכרת מתי היתה שפיות בבית שלך
הילד מתפרץ בזעם על דברים פשוטים שאת עומדת מולם חסרת אונים
את מתוחה, עייפה פיזית ורגשית, מתמודדת כל הזמן עם מחאה וסרבנות,
מתמודדת עם ילד שמתפוצץ על כל "לא" שאת אומרת
לא יודעת מתי תהיה ההתפוצצות הבאה.
החסרת כבר כל כך הרבה שעות עבודה, הוצאת ים כסף על טיפולים,
שילמת לכל כך הרבה יועצים שרק בלבלו אותך.
את מרגישה במבוי סתום.
אין לך מושג איך להתמודד עם הסערה הזאת שמתחוללת בבית כל הזמן.
את מסתכלת על הילדים של החברות שלך ושואלת למה אצלן זה כל כך פשוט , ומה את עושה לא נכון.
בתוך תוכך את מאמינה שלילד יש פוטנציאל לא ממומש וזה לא מה שפללת לעצמך כאמא ..
את בטוחה איפשהו שאפשר וחייבת להיות דרך אחרת, את חולמת על בית רגוע על חיים נורמליים. על בוקר שפוי בו יוצאים בנחת מהבית ועל אחה"צ עם שגרה והנאה.
